רשלנות רפואית בשיתוק מוחין – מתי אין טעם לתבוע?

הרבה פסקי דין דנים בתביעה של הורים עבור ילדם אשר לוקה בשיתוק מוחין, בדרישה ששיתוק המוחין קרה בשל רשלנות רפואית. שיתוק מוחין יכול להימצא בכל מיני דרגות של חומרה, לרבות עם פיגור שכלי או לאו, שיתוק של חלק מהגפיים או שיתוק של ארבעת הגפיים. שאלת מיליון הדולר הינה מתי יקבע בית המשפט כי עסקינן ברשלנות רפואית של הצוות המטפל? דרך כאן תוכלו למצוא מידע מקיף בנושא.

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין – מתי אין טעם לתבוע?

רשלנות רפואית תוכח במקרים הבאים –

• במידה ויוכח קשר סיבתי – ההורים אשר תובעים בגין רשלנות רפואית צריכים להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין שיתוק המוחין לבין התרשלות רפואית, הווה אומר – כי שיתוק המוחין לא אירע מגורם אחר. אין זה פשוט כלל וכלל לבחון את הקשר הסיבתי וזאת יבוצע תוך כדי התייחסות לפרמטרים רפואיים שונים, כמו למשל – בדיקה של PH, אשר תבדוק את רמת החומציות המטבולית בדם של העובר, ציון אפגר של הילוד וכיוצא בזה.
• יש לוודא כי הופיעו סימנים של מצוקה במהלך הלידה, כמו למשל – באם המוניטור אותת על סימנים אשר מצביעים כי העובר סבל מחוסר חמצן והצוות הרפואי לא הגיב כשורה או בזמן הראוי לתסמינים הללו. בדרך כלל תסמינים של מצוקה קיצוניים, יחייבו את הצוות הרפואי בחילוץ מהיר ככל שניתן של העובר, לרוב באמצעות ניתוח קיסרי. במידה ולא בוצע כדבר הזה בעת הנכונה, בית המשפט עשוי לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית במהלך לידה כתוצאה מהטיפול של הצוות הרפואי.

יש לידות אשר בהן נוצר סיבוך רפואי בשם כליאת כתפיים או פרע כתפיים. מקרה זב חל כאשר הראש של העובר כבר ביציאה, אבל הכתפיים שלו נתקעו בצורה שקיים הקושי לחלץ אותו. השיטה של חילוץ היילוד במקרה כזה מורכבת למדי ולפעמים בתהליך של החילוץ נוצרת משיכה של אחת מן הכתפיים פגיעה במקלעת העצבים של הזרוע, אשר למעשה תגרום לשיתוק חלקי של היד של היילוד או לשיתוק מלא. שיתוק מוחין זה מקרא שיתוק על שם ארב.