מה בין כפפות עבודה לרשלנות של עובד חסר הדרכה?

בכל הקשור לבטיחות בעבודה, המודעות והאחריות האישית מהווים מרכיב חשוב ולעיתים מכריע בבטיחותו של העובד. כמו גם שיקול הדעת וההיגיון של העובדים בזמן העבודה. אי הכרת הכללים והתקנות, ואי קיומם, מכל סיבה שהיא, אינה פוטרת מאחריות. אך מה דינו של עובד שלא עבר הכשרה, או הדרכת בטיחות בעבודה? מי אחראי, מי שותף לאחריות הזו? ומי מפצה על הנזק שנגרם לעובד כזה בזמן העבודה? כדאי לקרוא את השורות הבאות ולהפיק את הלקחים הנדרשים, הרי, אין טעם לחזור על טעויות של אחרים.

במקרה שלפנינו, פסק בית משפט השלום, כי למרות שפועל נהג באופן רשלני ועל דעת עצמו, יש גם למעביד אחריות על פציעתו. זאת, אם אין תנאי עבודה הולמים, החל מדברים בסיסיים כמו כפפות עבודה וכלה בציוד מגן אישי, ועד הדרכה ופיקוח בטיחות בעבודה. כך עולה מהפסיקה, במקרה של פועל שנפצע בשל מעשיו הרשלניים.

בית משפט פסק כי אף אם פועל נהג באופן רשלני ועל דעת עצמו, ולא עשה שימוש עם כפפות עבודה או ציוד מגן אחר, יש למעביד אחריות על פציעתו. בתביעת נזיקין שהוגשו נגד המעביד וחברת הביטוח שלו נדרשו הנתבעים לשלם פיצויים בגין חתך מ"סכין יפנית מוארכת" שאלתר הפועל במהלך עבודתו. עם זאת, קבע ביהמ"ש גם רשלנות תורמת של 40% לפועל.

מדובר בפועל שעבד כאיש תחזוקה שכיר. הפועל התבקש על ידי המעסיק להסיר את קישוטי יום העצמאות שנתלו מספר ימים קודם לכן על העצים. זאת, על אף שבשנים קודמות הקישוטים הוסרו על ידי טרקטור בעל זרוע.

הפועל, עובד לא מיומן שלא קיבל שום תדריך בטיחות, או הכשרה לצורך ביצוע העבודה, לא הביא סולם גבוה לשם ביצוע העבודה, אלא אלתר, על דעת עצמו, הארכה לסכין יפנית על ידי כך שחיבר את הסכין למוט ארוך בעזרת נייר דבק, ובאמצעות הסכין המאולתרת, וללא כפפות עבודה, או כל ציוד מגן אישי אחר, חתך את האזיקונים שחיברו את הקישוטים לענפי העצים. בתום העבודה ניסה הפועל לפרק את הסכין המאולתרת ולהפריד את הסכין מן המוט, ותוך כדי כך, נחתך באצבעו בצורה חמורה. בעקבות התאונה הזו, נקבעה לו נכות חלקית.

במסגרת התביעה שהוגשה בשמו של הפועל נטען כי למעסיק אחריות מלאה לאלתור של הפועל. עורך הדין של הפועל, המתמחה בנזקי גוף, טען בפני בית המשפט, כי, גם אם הפועל עצמו מיומן יותר מהמעביד, וגם אם ניתן לו החופש להחליט כיצד לעבוד, עדיין חלה על המעביד החובה לספק לפועל תנאי עבודה הולמים, החל בציוד מגן אישי כמו, כפפות עבודה, ובנוסף, על המעביד חובה להדריך את הפועל כיצד לבצע עבודתו, ואף לפקח ולוודא שהפועל נוהג על פי ההוראות שניתנו לו.

בית המשפט לא חסך ביקורת מהפועל התובע, ואף הצביע על דרכים אחרות שבהן ניתן היה למנוע את הפציעה, "התובע עצמו לא ראה את המשימה שהוטלה עליו כמשימה מורכבת או מסובכת, והוא עצמו סבר שיותר פשוט לבצע את האלתור ולהוריד את הדגלים, מאשר להתאמץ ולהביא סולם", אמר השופט שישב בדין. עם זאת, ביהמ"ש קיבל את התביעה.

השופט פסק ש"יש להטיל אחריות על המעביד, שכן אין הוא יכול להשתחרר מחובת ההדרכה והפיקוח על העובד גם אם הפועל מקצועי יותר מהמעביד". לדבריו, העדר הדרכה מהווה מחדל רשלני של המעביד, ולכהן, הוא צריך לפצות את העובד על נזקי גוף שנגרמו לעובד בעבודתו.

עם זאת, קבע בית המשפט כי פירוק הסכין היפני מן המוט המאולתר, התבצע בצורה בה יכול היה הפועל לצפות כי הוא עלול להיפגע, ולכן, ההיגיון ושיקול הדעת של אדם סביר חייב שימוש בציוד מגן כמו כפפות עבודה, במיוחד כאשר הפועל נוכח לדעת כי נייר הדבק התקשה והוא אינו מצליח לפרק את הסכין מן המוט. בית המשפט קבע כי גם התובע אשם בתאונה עקב כך שנהג באופן לא זהיר ולכן קבע רשלנות תורמת של 40%.